יהדות בין נצרות לאסלאם
יהדות בין נצרות לאסלאם
קורס היסטורי והגותי על הדתות המונותאיסטיות הגדולות ויחסן ליהדות. הקורס מציג סקירה היסטורית על הופעת הדתות, על תהליכים מרכזיים שעברו עליהן בימי הביניים, ועל אתגרים שהופיעו בעת החדשה. בד בבד, הקורס עורך ניתוח רעיוני על תפיסות היסוד המנחות את הדתות - תפיסת האל, האדם והעולם. כל זאת מתוך השוואה להיסטוריה ולהגות היהודית.
סילבוס
מטרות הקורס:
1. לערוך הכרות היסטורית עם הנצרות והאסלאם ושלבי התפתחותן.
2. להכיר את היסודות ההגותיים-תיאולוגיים העמוקים העומדים בבסיס הדתות.
3. להיפגש עם המענה היהודי הייחודי המקביל לשאלות אלה.
4. להבין את האתגרים העומדים בפני הדתות כיום – בעת החדשה ולאור תקומת ישראל.
ראשי פרקים
הקורס מחולק לשלוש חטיבות:
חטיבה היסטורית – הרקע להופעת הדתות והשלבים העיקריים בהתבססותן.
חטיבה תיאולוגית-הגותית – עיון מעמיק בעקרונות ובאופי של הדתות, לפי נושאים.
חטיבת אתגרי ההווה – השינויים והאתגרים שהביאה עמה העת החדשה לדתות.
החטיבה ההיסטורית
1. הרקע להופעת הנצרות ושנותיה הראשונות
2. הרקע להופעת האסלאם ושנותיו הראשונות
3. התפתחות והתבססות – הדתות בימי הביניים ועד העת החדשה המוקדמת.
4. היהודים בארצות הנצרות והאסלאם.
החטיבה התיאולוגית
5. מבוא: דת לאום או דת אוניברסלית
6. דמות האל בנצרות ובאסלאם
7. טבע האדם וכוחותיו
8. עבר הווה ועתיד- היחס לזמן.
9. דת ומדינה.
חטיבת ההווה
10. אתגרי המודרנה.
11. רפורמות וריאקציות: תגובות לאתגר.
12. תקומת ישראל כאתגר.
סילבוס מפורט:
הרקע להופעת הנצרות: ימי בית שני / ימי ישו והשליחים – אמת ומיתוס / המצב התרבותי-דתי ברומא / פאולוס והשפעתו / ועידת ניקיאה והתנצרות האימפריה.
הרקע להופעת האסלאם: תקופת ה"ג'אהליה" בערב - הרקע הפוליטי והתרבותי להופעת מוחמד / מוחמד במכה / מוחמד באל-מדינה / תקופת הראשידון / הקוראן והחדית' / חמשת מצוות האסלאם והג'יהאד.
התפתחויות בנצרות: המעבר לימי הביניים / הרפורמה הגרגוריאנית ומסעי הצלב/ ההתדרדרות בעולם הקתולי / הרפורמציה והתגובה אליה. התפתחויות באסלאם: בית אומיה / בית עבאס / העות'מניים.
יהודים בארצות הנצרות: היחס המשפטי / רדיפות, גירושים ועלילות / וויכוחים. יהודים בארצות האסלאם: הד'ימה / רדיפות האל מוחידון.
מבוא: בין דתות אוניברסליות ליהדות כדת לאום.
דמות האל בדתות: פתיחה לתיאולוגיה / נצרות – אל שהוא אדם / נצרות – חסד וקורבן / אסלאם – מחייבים ושוללים לפילוסופיה הדתית / אסלאם – גזרה קדומה ושאלת הצדק / אסלאם – דמות האל בתרבות העממית / יהדות – שלילת ההגשמה עם השראת שכינה / יהדות - איחוד המידות.
טבע האדם וכוחותיו: הטבע בדתות – הקדמה / נצרות – יסודות תיאולוגיים / נצרות – סגפנות ונזירות בהיסטוריה / אסלאם – יסודות רעיוניים / אסלאם – מימוש למעשה / יהדות – בין דתיות לטבעיות לאורך ההיסטוריה.
עבר הווה ועתיד: תפיסת הזמן בדתות / הנצרות כמוכוונת עתיד / תנועות משיחיות בנצרות / האסלאם כמוכוון עבר / ההיסטוריה כתהליך של בניין ביהדות
דת ומדינה: נצרות – שתי החרבות בתפיסה הקתולית / נצרות – פרוטסטנטיות ואנגליקניות / אסלאם – הח'ליף / אסלאם – העולמא / יהדות – האידיאל והמשברים בדרך.
אתגרי המודרנה – המהפכה המדעית והטכנולוגית / הרפורמציה ומלחמות הדת / אידאל החירות והאוטונומיה / מהפכות חברתיות-כלכליות / החילון / האיום על הדתות מתוך המודרנה.
התמודדויות עם המודרנה: תגובת הכנסייה הקתולית / זרמים פרוטסטנטיים שונים / שקיעת האסלאם / המודרניסטים / הקנאות האלימה.
תקומת ישראל כאתגר: הנצרות – "דוקטרינת החליפין" / משבר השואה / יחס אמביוולנטי למדינה / האוונגליסטים / אסלאם – הפלישה לד'אר אל אסלאם / ישראל כנציגת המערב / העניין הפלסטיני.

מועצה ציבורית
- פרופ' משה קופל
- פרופ' טליה איינהורן
- פרופ' אפרים קארש
-
פרופ' אבי בל
פרופסור בפקולטות למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת סן דייגו.מומחה בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט, וחבר באגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
- פרופ' ג'רלד שטיינברג
- עו"ד ניצנה דרשן- לייטנר
- אל"מ (מיל.) ד"ר ערן לרמן
- פרופ' אודי לבל
- השופט (דימ.) יהושע גרוס
- פרופ' אלה בלפר
- אלוף (מיל') עוזי דיין
- פרופ' ישראל אומן
אודות המכללה
חזון ומטרות
המפעל הציוני ומדינת ישראל נמצאים מיסודם בדיסונאנס מובנה: מחד, התנועה הציונית פעלה למימוש ערכים בעלי זהות לאומית פרטיקולארית כמו: ריבונות, השיבה לארץ ישראל, חידוש השפה העברית, ערכי מורשת ועוד. מאידך, השאיפה לנורמליזציה, להיות ככל העמים, מובנית בחזרתו של העם היהודי אל הריאליה והיא מעמתת את הזהות הפרטיקולרית עם מערכות ערכים אחרות, כמו גם עם אילוצים וצרכים מעשיים של חיי אומה.
תהליך ליבון וגיבוש ערכי היסוד באו לידי ביטוי בהתפתחותה ההיסטורית של המדינה, ובקביעת המדיניות בשאלות מרכזיות מימי טרום הקמת המדינה ועד ימינו אלה.
מוקד השפעה מרכזי בתהליך זה, הינו האליטה האינטלקטואלית והתרבותית. כבכל חברה דווקא קבוצה זו היא יוצרת את הרעיונות, אותם מממשים אנשי השרות הציבורי במערכות השונות. האתגרים הייחודיים שישראל ניצבת בפניהם מחייבים פיתוח מנהיגות אינטלקטואלית וציבורית, בעלת זהות מפותחת, ידע נרחב וזיקה עמוקה לחברה הישראלית ולממדים ההיסטוריים והתרבותיים שלה.
הדרך לפיתוח מנהיגות כזו, עוברת בלימוד מעמיק ורב תחומי, פיתוח מיומנויות אישיות ושותפות לקהילה מקצועית, המוכוונת לתרומה אמיתית לחברה ולמדינה.
סגל המכללה
מועצה ציבורית