שלום ובהצלחה לכולכם בתוכנית.

מצורף בזאת עדכון קריאה לקראת המפגש הראשון של התוכנית, שיוקדש ליחסים שבין לאומיות ודמוקרטיה. עדכון כזה יופיע להבא אחרי כל יום לימודים ובו תקבלו את רשימות הקריאה למפגש הקרוב. העדכונים כוללים לינקים לחומרי הקריאה המופיעים במקראה ובאתר המכללה. אתם כמובן מוזמנים לקרוא חומרים נוספים המצויים בארכיון התוכנית. אלו מכם שלא קיבלו מקראה, אנא הגיעו למכללה בכדי לקבל את הערכה שחולקה ביום ההיכרות.

 פרטי הסיסמאות לגישה ללינקים בסוף העדכון.

נא זכרו להביא עמכם בתחילת יום הלימודים דו"ח קריאה מודפס, עד עמוד אחד אורכו, ובו התייחסות שלכם (סיכום או ביקורת) לאחד מחומרי הקריאה המצורפים. אני מזכיר שאין הכוונה למאמר, לנייר עמדה או לטיוטת נאום בעצרת האו"ם אלא רק לדו"ח שנועד לחדד את תשומת הלב בקריאה שלכם והוא עבורכם בלבד.

קריאה מהנה וגמר חתימה טובה.

קריאות החובה

4.    שורשה הדמוקרטי של התנועה הלאומית

       יחזקאל קויפמן, בתוך: בחבלי הזמן, תל אביב תרצ"ו, עמ' 55-34

 

14.   בית המשפט העליון של הדור האחרון והאינטרס האזרחי

       מרדכי קרמניצר, אלפיים 33 (תשסט) 103-110

33. קטעים מחוקות של מדינות דמוקרטיות

      אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין, ישראל ומשפחת העמים: מדינת לאום יהודית וזכויות האדם, שוקן 2003, נספח 1, עמ' 451-427

קריאות רשות

1.  מקורה ויסודותיה של המדינה

     אריסטו, 'פוליטיקה', ספר א, פרק ב', בתוך: 'תולדות המחשבה המדינית', (עורך: מיכאל קרן), האוניברסיטה הפתוחה תשס"א, עמ' 152-150

2. ערכה של לאומיות

    אליעזר שביד, בתוך: 'לאומיות יהודית', ש. זק תשל"ו, עמ' 64-33

-. הפרקליט בשירות המדינה

   מרים נאור, 'משפטים' כ"ד (תשנ"ה), עמ' 423-417

 

-. איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי

   אוולין גורדון, תכלת 4 (1998), 92-57

קריאה להרחבה

3.  המדינה היהודית

    חיים גנז, בתוך: 'מריכרד וגנר ועד זכות השיבה', עם עובד תשס"ו, 199-165

6.  ישראל כמדינת לאום בפסיקת בית המשפט העליון בשלושים השנים האחרונות

    אביעד בקשי וגדעון ספיר (טרם פורסם)

7.  פס"ד בורקאן בג"ץ 114/78 - פסק הדין של השופט חיים כהן

8.  פס"ד קעדאן בג"ץ 6698/95 - פסק הדין של השופט אהרן ברק

_____________________________________

הרצאתו של ד"ר אסף מלאך על ערכה של לאומיות ליחיד ולחברה היא הרצאה ראשונה בסדרה בת ארבע הרצאות על תפיסת הלאומיות מבחינה היסטורית, פילוסופית ומדינית. ההרצאה הראשונה תתמקד בחשיבותו של הרכיב הקולקטיבי בהגדרה העצמית של היחיד ולשאלת מימושו המדיני של הרכיב הזה. כבר אריסטו, במקורה ויסודותיה של המדינה מתייחס להגדרה הקולקטיבית והקבוצתית של היחיד. פרופ' אליעזר שביד מרחיב את היריעה בעניין הזה בערכה של לאומיות. פרופ' חיים גנז בפרק המדינה היהודית בספרו, מקבל זאת אך מנסה לערער על הלגיטימיות של מדינות הלאום.

הרצאתו של ד"ר רן ברץ על לאומיות ודמוקרטיה ליברלית היא הרצאה ראשונה מתוך שתים הנוגעות ביחס הפילוסופי שבין לאומיות ודמוקרטיה. רן ינגיד בין הדמוקרטיה במובנה הליברלי והלאומי לבין הדמוקרטיה במובנה החדש – הניאו-ליברלי והפוסט-לאומי. זאת בהמשך לדבריו של פרופ' יחזקאל קויפמן על החיבור ההיסטורי בין לאומיות וליברליזם שהוליד את הדמוקרטיה בצרפת המהפכנית בשורשה הדמוקרטי של התנועה הלאומית. בהקשר רחב יותר של הקשר היסודי שבין דמוקרטיה לבין לאומיות / יסוד אתני משותף כדאי לעיין בנספח הראשון קטעים מחוקות של מדינות דמוקרטיות מספרם של הפרופסורים רובינשטיין ויעקבסון. נספח זה מציג מספר חוקות של מדינות לאום דמוקרטיות, ובהן מוצהר היסוד האתני ולעתים אף הדתי העומדים ביסוד האזרחות הפוליטית במדינת הלאום הדמוקרטית. חוקות אלו מלמדות עד כמה החיבור שבין דמוקרטיה לאתוס קולקטיבי משותף ועמוק של ציבור האזרחים הוא טריוויאלי ואינו חידוש ישראלי.

ד"ר אביעד בקשי יתחיל סדרה בת שני מפגשים על מאמציו של בית המשפט העליון להעביר את ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה ניאו-ליברלית. במאמרו שנכתב יחד עם פרופ' גידי ספיר, מתאר אביעד את מגוון הסוגיות הלאומיות שבהן התערב בג"ץ: ישראל כמדינת לאום בפסיקת בית המשפט העליון בשלושים השנים האחרונות. להרחבה ניתן לעיין בפס"ד בורקאן בג"ץ 114/78 - פסק הדין של השופט חיים כהן, ובפס"ד קעדאן בג"ץ 6698/95 - פסק הדין של השופט אהרן ברק. פסקי הדין הללו ממחישים את השינוי שעבר בית המשפט העליון מסוף שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים בנוגע לשיקול הלאומי בהכרעותיו.

פרופ' דניאל פרידמן יחתום את יום הלימודים בשיחה על נסיונו כשר משפטים לשעבר. פרופ' פרידמן יתייחס למאבקי הכוח שהיו מנת חלקו מול נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש ומול היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. רקע לדבריו על מעמדו הבעייתי של היועמ"ש ניתן לקרוא במאמרה של אווילין גורדון איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי, וכן באחד הפרקים מספרו 'הארנק והחרב' (2013) היועץ המשפטי כמחוקק. התנגדות לטענותיו של פרידמן בנוגע לסמכות המופלגת שנטל לעצמו בית המשפט העליון לפרש את החוק ניתן לקרוא במאמרו של פרופ' מוטה קרמניצר בית המשפט העליון של הדור האחרון והאינטרס האזרחי. התנגדות לטענה שיש לראות את היועץ המשפטי לממשלה כעו"ד של הממשלה ניתן לקרוא במאמרה של שופטת בית המשפט העליון מרים נאור הפרקליט בשירות המדינה.

_____________________________________

הודעות

כניסה לאתר – מייל האישי שלכם משמש כ-username והסיסמא – מספר תעודת הזהות שלכם כולל ספרת ביקורת. על מנת לקרוא את המאמרים באתר יש צורך להקיש קוד נוסף: jsc , וסיסמא 12345, בשל הצורך להגן על זכויות יוצרים.

מצפים לבואכם.

להתראות,

אלעד