להתבגר ולהתגבר 

 

 

לעיתים המציאות קוראת לנו כיחידים וכעם להתבגר. כזו היא ההיסטוריה העכשווית. ההתפתחויות במרחב הערבי-מוסלמי בו אנו חיים, המגמות באירופה ובמערב בכלל קוראים לשרוליק להתבגר. המערכה בעזה היא לא על קיומנו, היא על התבגרותנו. 

 

להתבגר זה להפסיק להתעלם משורשי הסכסוך, להישיר מבט לאמנת החמאס הקוראת בשם אלוהים להשמדת ישראל, "בעיית פלסטין היא בעיה דתית" קובעת האמנה, שמגדירה את סיסמת התנועה ברורות: "אללה הוא מטרתה, הנביא מופתה, הקוראן חוקתה, הג'יהאד נתיבה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה". 

 

להתבגר, זה לומר למערב הנוצרי ולעצמנו: זה לא טרור זה אסלאם. זו לא חבורת טרוריסטים שהשתלטה על עזה, אלו שש חטיבות מאומנות, שמדברות בשם תשתית דתית וחברתית שבחרה בחמאס בעזה ברוב מוחלט. 

זו איננה מיסטיקה או אופיום. זו דת ממוסדת עם אידיאולוגיה מובנית שמניעה מיליוני אנשים לפעולה. לא סיפורי אלף לילה ולילה של המאה ה-9, אפשר להתבונן סביבנו ולראות את הרציחות ההמוניות בעיראק ובסוריה, את אלפי הנוצרים שהספיקו לברוח השבוע ממוסול, מאימת החליפות (!) החדשה של אבו-בכר. 

 

להתבגר, זה להשתחרר ממחשבות ילדותיות של גדרות וחומות. אלו לא יוצרות מציאות הן מסוות אותה, הרע לא נעלם מעבר לגדר, הוא משגר מעליהן וחופר מתחתיהן. להפסיק עם הדמיונות הילדותיים שמחמוד עבאס יסדיר את המצב, ושסיום המבצע כדברי הפרשנים והחכמים עובר ברמאללה, מי הוא עבאס עבור מאות האלפים שבחרו בחמאס ב- 2006 ? את הניסוי הזה כבר בצענו, קראנו לו "עזה תחילה" הוא נכשל בכל פרמטר. 

 

להתבגר זה בראש ובראשונה להתמודד עם האידיאולוגיה שנלחמת בנו. תגובות ישראל, תקיפות ככל שתהינה, מזינות את התקשורת העולמית כאילו זה קונפליקט בין שכנים ולא מלחמה אידיאולוגית נחרצת. כמו במלה"ע השנייה. אז היה ברור שהמלחמה אינה בפלוגות הס"ס, גם לא במדינה הנאצית, אלא באידיאולוגיה ובגילוייה. לא פחות. לא כל הערכים באסלאם שליליים, אבל אלו המניעים את המלחמה הזו בהחלט כן, אלו צריכים להיות במוקד המלחמה מבחינתנו. 

 

יש להישיר מבט למוסלמים ולומר בכל פורום,במאבק הזה בישראל אתם הכופרים. אתם כופרים בדת ובמוסר, כי העולם הזה לא נועד לכיבוש, גזל והרס כמו שעשיתם לבושתכם לאורך ההיסטוריה, אלא להפרחתו ולפיתוחו. המערב הפוסט מודרני לא יודע לומר את זה, אולי גם מפחד, אנחנו אומרים זאת ובקול ברור. עם טנקים ומטוסים. לא נאפשר לכם להחיל במרחב שבין הים לירדן את מה שדעאאש עושה במוסול ואת מה שאסד עושה לאחיכם בסוריה. 

 

אתם כופרים גם ביחס אלינו, "אנחנו ננחל את מזרח הארץ ואת מערבה" כמו שכתוב בקוראן (פרשת המחיצה קלג). אל תקנו את הסיפור הנוצרי (שחלקם כבר חזרו ממנו), אנחנו בני ישראל האמיתיים, אלו שמוחמד פגש במדינה, העם העתיק שחזר הביתה. הפעם לתמיד. 

 

להתבגר, זה להכיר בכך לא ולכן לקחת אחריות על המרחב כולו לפחות כמו במודל הקיים ביו"ש. להביא לפרוז עזה, להשתלט על השטחים הפתוחים, לבודד את המרחבים העירוניים ולנקות את קיני הטרור עיר אחרי עיר, לעבוד מול מושלים מקומיים שיצהירו על התנגדותם לחמאס ומחויבותם לחברה האזרחית ולעזור להם בשיקומה. זה יגבה מאיתנו מחיר וייקח זמן אבל ייצור את התנאים היסודיים להשבת הסדר באזור. אם נגמור במו"מ בין שני צדדים שווים בחסות בלייר עם העניבה והחיוך. זה יהיה עצוב מאוד. 

 

שישים ושש שנה זה מספיק כדי להתבגר. 

הטקסט בעיתון ישראל היום