ד"ר אסף מלאך

האופנה האינטלקטואלית של זכות ההגדרה העצמית מערפלת את התשתית של תפיסת מדינות הלאום, שמספרן קטן עשרות מונים ממספר העמים בעולם. בעקבות ספרו של אריק הובסבאום.

אל הסבריהם של סרטר ולסינג על השנאה העצמית היהודית, יש לצרף את מצוקת כישלון הנורמליזציה של היהודים. עיון מחודש בתופעה חדשה-ישנה.

הרבה לפני 'ההיסטוריונים החדשים', ערער קורצוויל על היומרה האובייקטיבית של ההיסטוריונים של היהדות. בפולמוס מרתק הציע המבקר החריף אלטרנטיבה, הבאה ממחויבות עמוקה ליהדות.

הרצאתו המפורסמת של ההסטוריון ארנסט רנאן על מהות הלאומיות משמשת את שלמה זנד במסע הצלב שלו כנגד הלגיטימיות של הציונות והלאומיות. קריאה קפדנית של רנאן מלמדת שזהו שימוש לרעה. תפישתו של רנאן היא דווקא לאומית בעליל. 

ביקורת על המהדורה העברית להרצאות של ארנסט רנאן "על לאומיות וזהות יהודית", רסלינג, 2009 .

ספרו של פטר שפר על הגישות כלפי היהודים בעולם העתיק חושף את חלקה המרכזי של מצרים הקדומה בהתהוות האנטישמיות הרצחנית באלכסנדריה ההלניסטית ומעורר מחשבות על הרציפות האומללה של תופעת האנטישמיות מאז ועד היום.

פטר שפר, יודופוביה – גישות כלפי היהודים בעולם העתיק, הקיבוץ המאוחד, 2010, 324 עמ'

במשך שנות דור התעצם בציבור 
הדתי־לאומי הקול שהתנער מן המטען הגאולי והמשיחי של הציונות ושל מדינת ישראל. דין וחשבון על מצב הגאולה.

פורסם בעיתון הארץ, 4.3.16

תובנות מחקריות חדשות בתחום הלאומיות מדגישות את ההיבטים הדתיים הכרוכים בה באופן היסטורי: תודעת בחירה, ייעוד וייחוד, ואפילו קדושה של העם או המולדת. הן חשובות בטיעון כנגד המתקפה הכוללת על הלאומיות בחוגי האינטלקטואלים במערב ובערוגה האקדמית המקומית. אנתוני סמית מציג מסגרת נכונה להבנת הלאומיות, תוך הדגשת מרכזיותו של עם ישראל הקדום בעיצובה בקרב העמים האירופיים והנוצריים.

אז האם אין דיון נרחב בספר האזרחות החדש? ואיך זה מסתדר עם הקמתה לא מכבר של ועדת ביטון להעמקה במורשת יהודי ארצות האסלאם? ואיך כל זה קשור לפוסט-ציונות? קצת סדר בבלגן