כניסה סטודנטים / בוגרים
התוכנית כוללת ארבעה רבעונים אשר כוללים את יחידות הלימוד הבאות:
זהות, לאומיות ורציפות הקיום היהודי
בחלק מזרמי המחשבה העכשוויים רווחת הנטייה לראות בעמים ותרבויות אירועים היסטוריים חולפים ואת ההשקפה הלאומית כהמצאה מודרנית. במסגרת חשיבה זו גם ההיסטוריה של עם ישראל, מתפרקת לכתמי-תרבות שונים המופיעים באקראיות ובסדר בלתי-מחייב על ציר הזמן.
ביחידה זו נבחנים זרמי מחשבה אלו מתוך עיון במושגי יסוד בחקר הלאומיות ולצד הצגת תפיסה אלטרנטיבית של אחדות ורציפות היסטורית. תפיסה זו מכילה את הרב-צדדיוּת והשונוּת בהיסטוריה אך גם מכירה ברצף הקיום של העם היהודי ומאפשרת הבנה והזדהות עם התרבות והמורשת של עם ישראל והלאומיות היהודית.
כמו כן תיבחן משמעותה של הלאומיות בהקשר המשטרי והיחס בינה ובין ליברליזם בתוך שיטת משטר דמוקרטית.
בין הנושאים הנלמדים ביחידה זו:
- תפיסת האדם על ציר יחיד-חברה
- אסכולות בחקר הלאומיות
- המשטר הדמוקרטי - בין לאומיות וליברליזם
מערכת המשפט בישראל
היחידה תעסוק במתחים המובנים בתוך שיטת המשטר הדמוקרטית ובגישות השונות במשפט החוקתי להכרעה במצבי מחלוקת במשולש הרשויות. דגש יושם על בחינה של ערכי היסוד החוקתיים לאורם מתפרשים החוק והפסיקה בישראל ובמתח האקטואלי בין הרשות השופטת לבית המחוקקים ולממשלה.
בין הנושאים הנלמדים ביחידה זו:
- משפט חוקתי- יסודות היסטורים והגותיים
- הרשות השופטת - בין פורמליזם לערכים
- הלאומיות והליברליזם בפסיקת בג"ץ
הגות ציונית והחברה הישראלית
יחידה זו עוסקת בהגות הציונית והתפתחותה בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל, לצד התבוננות בסוציולוגיה של החברה הישראלית על רכיביה השונים, ומערכת היחסים ביניהם.
היחידה בוחנת את שאלות הזהות של ישראל בת ימינו, מתוך השורשים שלהן במחלוקות יסודיות בתנועה הציונית מאז ראשיתה. ואת התגבשות המרקם החברתי הייחודי בישראל בת זמנינו בדגש על המתח בין גיוון וריבוי פנים לבין מכנה משותף לאומי עכשווי.
בין הנושאים הנלמדים ביחידה זו:
- זרמים בתנועה הציונית - יסודות הגות וחברה
- פני הזהות היהודית המודרנית
- פרדיגמות בסוציולוגיה הישראלית
- החברה הישראלית - בין שבטים לאומה
יסודות האסלאם
הלימוד ביסודות האסלאם מתמקד ברקע ההיסטורי והתיאולוגי של האסלאם בכלל והיחס כלפי היהודים והיהדות בפרט. בהקשר זה נבחנת התפיסה המדינית של האסלאם על היבטיו הדתיים, הסוציולוגים, התרבותיים והפוליטיים העכשווים. במקביל לכך נלמדת תשתית היווצרותם של מדינות ערב במזרח התיכון לצד התמורות האזוריות שהתחוללו במאה האחרונה, מהסכמי סייקס-פיקו ועד לאביב הערבי.
בין הנושאים הנלמדים ביחידה זו:
- התיאולוגיה המדינית של האיסלאם
- תשתיות ותמורות במזרח התיכון במאה ה-20
- האסלאם והיהדות - מעימות לפוטנציאל בין-דתי
- אירופה והאסלאם - מסלול התנגשות?
יחסי ישראל ומדינות ערב
מאז הקמתה של מדינת ישראל הצהירה הליגה הערבית בריש גלי על כוונתה להשמידה, אולם החל מועידת קמפ-דיוויד, חל שינוי במערכת היחסים הדיפלומטית הרשמית עם מדינות ערב. בעשורים האחרונים, התהליך המדיני הביא לחתימת הסכמי שלום עם מצרים, ירדן והרש"פ. לאחרונה חלה תמורה פרדיגמטית בהנחות היסוד של התהליך המדיני וביטוי לכך בהסכמי השלום עם חלק ממדינות המפרץ.
יחידה זו עוסקת ביחסי ישראל עם המרחב הערבי הסובב אותה, מתוך עמידה על השבר השיעי-סוני האזורי על הסכנה והפוטנציאל הטמונים בו. יחסים אלו נדונים מן המעגלים הרחוקים ועד לרשות הפלשתינית ולמיעוט הערבי במדינת ישראל.
בין הנושאים הנלמדים ביחידה זו:
- טיבו והיקפו של הסכסוך השיעי-סוני במזרח התיכון
- המדיניות האזורית של ישראל
- ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-ערבי והסוגיה הפלסטינית
- זהות והשתייכות המגזר הערבי בישראל
המערכת הבינלאומית
מאז היווסדה מעוררת מדינת ישראל עניין בינלאומי רב החורג מעבר לגודלה היחסי בשטח ובאוכלוסיה. מצב זה מחייב חשיבה מיוחדת על יחסיה של ישראל עם מדינות העולם.
יחידה זו עוסקת בסקירת המגמות המרכזיות בזירה הבינלאומית ובהכרת מקומה של התיאולוגיה-הפוליטית כפתח להבנת רבדי עומק במערכת הדיפלומטית. מתוך כך ידונו מערכת יחסי החוץ של ישראל עם ארה"ב, אירופה ואסיה, ויבחנו החלופות האסטרטגיות השונות העומדות בפני מדיניות החוץ של ישראל בזירה הבינלאומית.
בין הנושאים הנלמדים ביחידה זו:
- היסודות התרבותיים והדתיים ביחסי ישראל והמערב
- המערב והשאר - מדיניות חוץ ואינטרסים כלכליים
- העולים מן המזרח - סין והנמרים האסייתיים
- עולם פוסט-קורונה - בין גלובליזציה לבדלנות לאומית
- אנטישמיות ודה-לגיטימציה במערכת הבינלאומית
- בשורה ישראלית בזירה הבינלאומית
גורמי השפעה במרחב הציבורי
יחידה זו עוסקת בגורמי ההשפעה השונים בעיצוב המרחב הציבורי במדינת ישראל. במסגרת זו נדון בתיאור אופן עבודת התקשורת הישראלית וביחסי הגומלין שלה עם המערכת הציבורית, בהשפעת אינטלקטואלים והממסד האקדמי בארץ על עיצוב דעת הקהל, באימפקט של קשרי הון שלטון על מנגנוני קבלת ההחלטות ובקביעת סדר יום על-ידי החברה האזרחית בישראל. כמו כן ידונו יחסי הפקידות והדרג הנבחר בעבודת הממשלה ויתקיימו מפגשים עם מנהיגות ציבורית מן הזירות השונות.
בין הנושאים הנלמדים במסגרת יחידה זו:
- השפעת תקשורת ההמונים
- עבודת הממשלה- בין פקידים לנבחרים
- קשרי הון שלטון - בין המצוי לראוי
- האינטלקטואלים והחברה
- תאוריית השינוי של החברה האזרחית
כלכלה וחברה
הכלכלה הייתה ועודנה ציר מרכזי עליו סובבת כל חברה ומדינה ונחשבת לגורם מרכזי בשינויים חברתיים, פוליטיים ומדיניים. המצב הכלכלי נושק ומזין עם תחומי החברה, המדיניות והתרבות בכל מדינה וכמובן בישראל.
יחידה זו עוסקת בתיאוריות ומודלים שונים לניהול כלכלה חופשית מתוך אחריות לאומית. ייבחנו תפיסות כלכליות-חברתיות שונות לגבי המשק הישראלי ויידון הקשר בין מדיניות לכלכלה לצד ההשלכות של התערבות ממשלתית על כלכלת ישראל.
בין הנושאים הנלמדים במסגרת יחידה זו:
- החירות והשוויון בהגות המדינית ובמחשבה הכלכלית
- מדיניות כלכלית - בין כלכלת השוק להתערבות ממשלתית
- שוק חופשי ואחריות חברתית בהגות היהודית
פיתוח כישורי מנהיגות וסיורים קבוצתיים
פיתוח מנהיגות דורש לא רק ידע מעמיק של נושאים בתיאוריה ובמדיניות, כי אם גם הקניית כלים מעשיים. על כן, במקביל ללימוד, מושם במכללה דגש על פיתוח מיומנויות וכישורים אישיים של המשתתפים בתוכנית. במהלך הלימודים, עוברים המשתתפים סדנאות בתורת הנאום, בתקשורת בין אישית, בכישורי פרזנטציה, כתיבת מאמרים ופובליציסטיקה, בניהול משא ומתן, דיבייט ותכנון אסטרטגי.
בנוסף, במהלך שנת הלימודים נערכים מספר סיורים לימודיים שמטרתם להכיר מקרוב את הנושאים הנלמדים. במהלך הסיורים חברי הקבוצה "יורדים לשטח" לבחון לעומק את המדיניות המצויה והראויה של מספר מקרי בוחן בולטים. סיורים אלו הם הזדמנות משמעותית לטיפוח וגיבוש הקבוצה כחלק מהתהליך הקבוצתי המאפיין את חווית הלימודים במכללה לאורך כל שנת הלימודים.