ד"ר אסף מלאך

פורסם בכתב העת השילוח, גליון 28, פברואר 2022

מעקב אחר דמות המפתח ב"אלטנוילנד" מראה כיצד המהפך שחל בה קשור לתהליך ההתחדשות הדתית שחוותה: מזיכרון עמום של אמונת הילדות להבנה חדשה של האמונה, התפילה ומנהגי האבות. קריאה חדשה ברומנו של החוזה

אז האם אין דיון נרחב בספר האזרחות החדש? ואיך זה מסתדר עם הקמתה לא מכבר של ועדת ביטון להעמקה במורשת יהודי ארצות האסלאם? ואיך כל זה קשור לפוסט-ציונות? קצת סדר בבלגן

תובנות מחקריות חדשות בתחום הלאומיות מדגישות את ההיבטים הדתיים הכרוכים בה באופן היסטורי: תודעת בחירה, ייעוד וייחוד, ואפילו קדושה של העם או המולדת. הן חשובות בטיעון כנגד המתקפה הכוללת על הלאומיות בחוגי האינטלקטואלים במערב ובערוגה האקדמית המקומית. אנתוני סמית מציג מסגרת נכונה להבנת הלאומיות, תוך הדגשת מרכזיותו של עם ישראל הקדום בעיצובה בקרב העמים האירופיים והנוצריים.

במשך שנות דור התעצם בציבור 
הדתי־לאומי הקול שהתנער מן המטען הגאולי והמשיחי של הציונות ושל מדינת ישראל. דין וחשבון על מצב הגאולה.

פורסם בעיתון הארץ, 4.3.16

ספרו של פטר שפר על הגישות כלפי היהודים בעולם העתיק חושף את חלקה המרכזי של מצרים הקדומה בהתהוות האנטישמיות הרצחנית באלכסנדריה ההלניסטית ומעורר מחשבות על הרציפות האומללה של תופעת האנטישמיות מאז ועד היום.

פטר שפר, יודופוביה – גישות כלפי היהודים בעולם העתיק, הקיבוץ המאוחד, 2010, 324 עמ'

הרצאתו המפורסמת של ההסטוריון ארנסט רנאן על מהות הלאומיות משמשת את שלמה זנד במסע הצלב שלו כנגד הלגיטימיות של הציונות והלאומיות. קריאה קפדנית של רנאן מלמדת שזהו שימוש לרעה. תפישתו של רנאן היא דווקא לאומית בעליל. 

ביקורת על המהדורה העברית להרצאות של ארנסט רנאן "על לאומיות וזהות יהודית", רסלינג, 2009 .

הרבה לפני 'ההיסטוריונים החדשים', ערער קורצוויל על היומרה האובייקטיבית של ההיסטוריונים של היהדות. בפולמוס מרתק הציע המבקר החריף אלטרנטיבה, הבאה ממחויבות עמוקה ליהדות.